חשיבה הוליסטית

האדם כמקבל החלטות בעל כורחו

התפרסם בכנס הבנילאומי של משק הבקר והחלב יולי 2012     

כבני אדם אנו מקבלים אלפי החלטות מידי יום, עם זאת, אנו חווים את תהליך קבלת ההחלטה כקשה ומורכב. הקושי העיקרי בתהליך קבלת ההחלטה הוא הצורך בבחירה מסוימת בהווה, כדי לקבל תוצאות עתידיות.

הקושי הופך למורכב יותר כאשר מדובר בתהליכי ניהול, הרי שעיקר תפקידו של מנהל הינו בקבלת החלטות המשפיעות על הארגון וסביבתו. הקושי מתסכל, צורך אנרגיה ניהולית וארגונית ומעכב תהליכים בקידום האסטרטגיה העסקית של החברה.

לצערנו, אין מתכון או שיטה, שתפטור אתכם לגמרי מהקושי.

לשמחתנו, יש דרכים לשפר ולהקל על התהליך.
אז איך נכון לקבל החלטות?
למעשה אנו פועלים בשתי דרכים: האחת "חשיבה הוליסטית" כלומר שילוב שני תהליכי חשיבה המתנהלים באופן מודע ובלתי מודע במוחנו, חשיבה רגשית מול חשיבה הגיונית. השנייה הבנת התהליך מה אנחנו עושים? מה מניע אותנו? מהם הכשלים שיש בדרך? הבנתם הוא חלק נכבד בתהליך ה"נכון" לקבלת ההחלטה.
בדוגמא הבאה ניתן להמחיש את הקושי בתהליכי החשיבה, במחקר שנעשה בקרב 10,000 חברות נשאלו המנהלים מה לדעתם מניע את העובדים לתפוקה מלאה?
רובם המכריע השיבו, שכסף הוא המניע המרכזי ואחריו כל השאר. אותה שאלה נשאלו העובדים באותן חברות, תשובתם הייתה הערכה לעבודתם, עניין בעבודה, שיתוף במידע, קביעות, שכר הופיע במקום ה 6-7 מתוך המרכיבים.
כלומר שיקולי המנהלים נבעו "מחשיבה הגיונית" כסף = הנעה, לעומת זאת בפועל מראה המחקר, שכסף הוא רק אחד המניעים לתפוקת עובדים גבוהה. המרכיב של "חשיבה רגשית" כלל לא נלקח בחשבון, המנהלים באותו מחקר השתמשו רק ב"חצי" מיכולות החשיבה שלהם. אילולי היו פועלים באופן מודע בתהליך "חשיבה הוליסטית" ניתן היה לשלב בין המרכיבים ולהשיג תפוקה גבוהה יותר של העובדים.

עובדה זו מקבלת גם חיזוקים, במחקרם של זוכי פרס נובל כהנמן וטרבסקי שמצאו, שלרגשות יש השפעה דומיננטית על קבלת ההחלטות שלנו.

וזוהי בדיוק תמציתה של ה"חשיבה ההוליסטית" היכולת לשלב את שני התהליכים יחד בתהליכי קבלת החלטות וניהול. חשיבה הגיונית רציונאלית, מוסברת ומנומקת בנתונים, עובדות יבשות והוכחות הינה חשובה מאוד. יחד עם זאת זוהי "חצי חשיבה" כיוון שאין היא נותנת מקום למכלול. המכלול הינו שילוב, של חשיבה רגשית הנעשית בדרך כלל באופן בלתי מודע, לעיתים קוראים לה אינטואיציה או תחושת בטן. בתהליך החשיבה הרגשית נותנים מקום לרגשות כמו פחד, התרגשות, כעס, התלהבות ועוד. 

במפגשים עם רפתנים חוזרת המנטרה "חשוב לשמור על שגרת היום, הפרה לא אוהבת שינויים, לוקח לה זמן להסתגל לשינוי ובדרך אנו עשויים לאבד תפוקות". מתוך כך ניתן להבין שמומלץ לשמור על הסטאטוס-קוו ברפת. מצד אחד אין צורך לקבל החלטות כיוון שאנו שומרים על הקיים, מצד שני שמירת הקיים הינה אתגר גדול המחייב קבלת החלטות כל הזמן! המציאות מורכבת ואנו נמצאים בעלום משתנה תכופות, חלק מהשינויים נכפים מבחוץ (רגולציה, אקלים, מחירי הזנה, מכסות, תחרות ועוד) לעומת שינויים פנימיים (כוח אדם, בריאות העדר, ציוד מכני, צפיפות העדר ועוד) לא תמיד ניתן לחזות את השינוי ולעיתים חשוב לייצר את השינוי בעצמנו. בשני המקרים תפקידו של המנהל לקבל החלטות על מנת לעמוד ביעדים והמטרות של הרפת. 

ניקח לדוגמא את סוגיית ההזנה והחשיבה ההוליסטית, לשנות או לא לשנות מנה? מה התכיפות הנכונה? מה ההרכב הנכון? לאור כך נדרש מנהל הרפת לקבל החלטות מהותיות, אל מול שיווי המשקל בין התשומות הרכב המנה, עלויות המנה לבין תפוקות החלב אחוזי השומן, בריאות העדר וכדומה. שיווי משקל זה נסמך ברובו על ידי מחקרים, מדדים ונתונים מובהקים של תשומה מול תפוקה = חשיבה רציונאלית, ברפת של היום, הכל מדיד והסטטיסטיקה מובילה בשיקוליי קבלת ההחלטה.
אך האם זו החלטה אפקטיבית? הרי שזו "חצי חשיבה". הרי לא יעלה על הדעת, שמנהל הרפת לא יבחן את השיקולים הנוספים, שמתקיימים על פי תחושה והרגשה כמו חיוניות הפרה, נראות העדר, העלאת גירה, רמת ההיענות באכילת המנה, צורת המרבץ וכדומה.

מנהל הרוצה להוביל תהליכים נכונים ולהגיע לתפוקות אפקטיביות, צריך ללמוד לשלב את תחושותיו ורגשותיו יחד עם הנתונים והעובדות. אז תהליך קבלת ההחלטה שקול ונכון יותר, כיוון שאז מתקיים השילוב ההוליסטי המלא. מטרת החשיבה ההוליסטית "להניח על השולחן" את הנתונים ואת הרגשות, באופן שווה כחלק בלתי נפרד מהתהליך.

אם נתבונן בתהליכי קבלת החלטות של מנהלים ומנהיגים, שנחשבים אנשי מופת מובילי דעה והשפעה, נראה בבירור שהם משתמשים בחשיבה הוליסטית.

בתהליך פיתוח ה"חשיבה הוליסטית" עלינו להבין את תהליך קבלת החלטות, איך הוא מתנהל ו"מה אנחנו עושים".

מגבלות המוח – המוח הוא קמצן, אופן השימוש שלנו במידע מוגבל ומשפיע על היכולת שלנו לקבל החלטה.   

הטיות בתהליך קבלת החלטות – מהן הטיות? כיצד משפיעות על מקבל ההחלטות השפעות האגו, מנגנוני הנעה או הגנה, מהי אינטואיציה.

אסטרטגיות לשיפור ביצועי החלטה -  הקניית אסטרטגיות להשפיע על התהליך והגברת הסיכוי לקבלת החלטה איכותית ובעיקר מתאימה.

מאת, נירית בן ציון